עוֹמְדִין בְּעֵת קְרִיאַת הַשִּׁירָה

הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה

עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁע

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תרכ"א אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק הַמַּאֲמָר רְאוּ כִּי ה' הַנִּדְפָּס בִּלְקוּטֵי תּוֹרָה

וְסִפֵּר אֲחַר כַּךְ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקס"ה אָמַר אַאַזְמוּ"ר זֶה הַמַּאֲמָר

אֲחַר כַּךְ קָרָא אוֹתִי וְסִפֵּר לִי

אֲשֶׁר בִּשְׁנַת תקכ"ט בִּהְיוֹתוֹ בְּמֶעזְרִיטשׁ, קָרָא אוֹתוֹ הָרַב הַמַּגִּיד לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹ

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקט"ז אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַאֲמָר

עַל פָּסוּק וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בּוֹקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל

בִּשְׁנַת תקכ"א (שָׁנָה אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

הָיָה אֶצְלִי — הִמְשִׁיךְ דְּבָרָיו הָרַב הַמַּגִּיד — רַבִּי (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

וְאָמַר הַמַּאֲמָר וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ — וְלֹא דְבָרוֹ — שֶׁל מָקוֹם

וְהַיּוֹם הָיָה אֶצְלִי מוֹרִי לַחֲזוֹר הַמַּאֲמָר

וְאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד הַמַּאֲמָר לִפְנֵי אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן גִּנַאי נַהֲרָא שֶׁזֶּהוּ כְּעִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּף

וְסִיֵּים הַצֶּמַח צֶדֶק

הַיּוֹם הָיוּ אֶצְלִי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָרַב הַמַּגִּיד, ואַאַזְמוּ"ר

וְכָל אֶחָד אָמַר לִי הַמַּאֲמָר בְּסִגְנוֹנוֹ

כַּעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁעוֹת קָרָא הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת אַאַזְמוּ"ר עוֹד הַפַּעַם

וְאָמַר לְפָנָיו בֵּאוּר עַל הַמַּאֲמָר