סופי ורן מקדימים קנה לושט וישר נכנסים לפינת העברית שלהם (אנחנו חצי בטוחים שככה משתמשים בביטוי הזה), ויפה שעה אחת קודם. אז סופי לוקחת את רן לשיחת הבהרה, ומוחה על כך שהוא לא יודע לקבל מחמאות. רן מסביר לה מה חוקי המשחק (רמז: דומה לסקווש), ומתחיל לספור נקודות. לסופי יש, מסתבר, המוח השני הכי גדול שראינו. סופי מתאמנת בלהאמין שלקוביות יש רגשות, ורן הופך לטרחן מעצבן, וככה מפסיד בויכוח. באותו נושא, סופי דנה בשאלת מאזין: "למה רן טועה כל הזמן?" רן מנסה לטעון שהוא לא, וכרגיל, טועה. נארף!

תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

רן מתלונן על שלט פרסומת ליד ביתו, בו מבטיחים ששווארמה טובה היא כמו משפחה, וסופי מסבירה לו שזה בדיוק ככה, כולל גיסות וסבים. הם משחקים Funemployed, רן מתראיין לתפקיד נהג מונית בעל זרועות תמנון, וסופי מדענית מטורפת עם חיבה לריקודי בטן. בפינת העברית שלנו, סופי ורן דנים במשמעות הביטוי "מחרה מחזיק", ומגלים שיש בהחלט קשר לעברה וזעם. אז הם דנים במתחרה הגדול של ג.ר.ר. טולקין, ס.ג.י. נהור.

תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי מסבירה לרן שלמי שאין ציפיות אין אכזבות, אז רן מסביר לסופי שלמי שאין ציפיות - אין לו גם אכזבות. סופי מאוכזבת, אבל רן תולה את האשמה בציפיות שלה. מפה לשם - חמש הדקות הכי טובות שלהם אבר (תבואו בלי ציפיות אבל). רן וסופי מדברים על כלוב הפאראדיי המקולל שנקרא מעלית, ודורשים את התערבות כוחות הביטחון. הם מקריאים את השיר הקריפי "לא דיברנו עוד על אהבה" של אהוד מנור, וסופי צריכה לשטוף את עצמה. רן תוהה למה כל מי ששומע אופרה בסרט הוא נבל, סופי מוכיחה אותו על טעותו, ומסבירה שהיא עצמה שומעת אופרה, ויש לה רק אי וולקני ובסיס טילים. רצוי אולי שלא נרגיז את סופי יותר. מאזין אמיתי שואל אותם מה הם מצפים למצוא כשהם פותחים חבילת שוקולד, ואולי מופתע לטובה. סופי מסיימת, כהרגלה, בגרעפס.

תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.