ספר ויקרא גדוש בציוויים ותיאורים של עבודת הקורבנות. מדוע מקבלים הקורבנות מקום חשוב כל כך במקרא? בפרק סיום העונה נציץ לתפיסתו של הרמב"ם, שראה בקורבנות "עורמת חסד אלוהית״, וטען שזוהי מעין כניעה לטבע האדם, ונגלה כיצד כל זה קשור למסע המפותל שלנו אל עבר החירות.

לאחר החג נשוב בפרק 200, עם אורח מיוחד שיפתח את העונה החדשה של ההסכת. נשתמע!

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

לאריך פרום יש טענה רדיקלית, שנדמית משונה בקריאה ראשונה: היהדות היא כל כולה ניסיון להפוך את האדם לחופשי יותר. כיצד דת מלאה בחוקים ובמצוות, שמהותה היא לכאורה שיעבוד לאלוהים, יכולה לשחרר את האדם? בפרק נגלה בעזרת פרום את התשובה המפתיעה לשאלה הזו, בדרך שמתחילה בשינויים שמתחוללים בדמותו של אלוהים במקרא, עוברת דרך שורה של מיתוסים וסיפורים, ומגיעה אפילו להלכה.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

״אין לך דבר השולט בהמון ביתר יעילות מאשר אמונה תפלה״, כותב שפינוזה במבוא למאמר תיאולוגי-מדיני שלו, שבו הוא מנסה להבין מה גורם לנו לדבוק באמונות-שווא. בפרק ניגע בקשר העמוק שבין פחד לבין אמונות תפלות, ונגלה כיצד האמונות הללו גורמות לנו להשתעבד מרצון ו-״להילחם על עבדותנו״.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

מי חופשי יותר – האדם החילוני המשוחרר מכבלי הדת, או האדם הדתי שלוקח על עצמו עול תורה ומצוות? בפרק נתבונן בשאלה הזו דרך נקודות המבט של עמנואל קאנט וישעיהו ליבוביץ. ננוע בין החירות האוטונומית של קאנט, שעוסק בחופש של האדם להגיע להכרעות מוסריות מכוח תבונתו, לבין החירות ההטרונומית של ליבוביץ, שטוען שהאדם החופשי באמת הוא דווקא זה המכפיף את עצמו לרצון האל.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

לקראת חג החירות הקרב ובא נקדיש את פרקי השבוע לתשובות שונות לשאלה מהו חופש. נתחיל בחלוקה הקלאסית שערך ישעיהו ברלין בין חירות חיובית לבין חירות שלילית, ונגלה כיצד אפשר לחיות בשעבוד מוחלט, אפילו אם אנחנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

שלושה קטעים קצרים בפרשת פקודי מצביעים על הצורך להתמודד עם התנפחות האגו, גם בתפקידי הנהגה וגם בחיים עצמם. בפרק נציץ לקטעים אלה ולפרשנות של המשך חכמה עליהם, ונשאל כיצד האגו מפריע לנו לקבל החלטות נכונות, בעזרת מחקריו של דניאל כהנמן, שהלך לעולמו היום לפני שנה.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

ג'ון סטיוארט מיל, מחשובי ההוגים הליברלים, כתב עוד בשנת 1869 ספר על שעבוד האישה ועל הצורך העז בשינוי. הגברים, לטעמו, ניסו לאורך ההיסטוריה לשעבד גם את רוח האישה, ולא רק את מעשיה. גם המשורר היהודי יהודה לייב גורדון כתב פואמה פמיניסטית חריפה כבר במאה ה-19, שמתחה ביקורת קשה על מעמד האישה ביהדות.

בפרק נחזור לגברים שהיו מחלוצי המהפכה הפמיניסטית, ונעמיק בטענה של בטי פרידן, שראתה בגברים בני ברית למהפכה הפמיניסטית, והאמינה שהמהפכה הזו משחררת גם אותם, ויוצרת אפשרויות חדשות ליחסים בין המינים.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

״כיצד אפשר לשמוע טיעונים בדבר שוויון בין נשים לגברים בשעה שהתורה מצווה אותנו מפורשות: ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך?״ כך שאל תלמיד ישיבה את רבו. בפרק נשמע את התשובה המפתיעה שהעניק הרב לתלמידו, נקרא מדרש מודרני של עדי בלוט שמצאה משמעויות עומק נסתרות במילים ״ואל אישך תשוקתך״, ונשאל למה התכוונה רות קלדרון כשכתבה שגם היא רוצה ״לבוא בברית״.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6