בפרשת משפטים מקובצת שורה ארוכה של מצוות חברתיות. מדוע דווקא לציווי שעוסק ביחס לגר מופיעה לפתע מעין הנמקה, הקושרת בין מוסר לבין זיכרון? בפרק נציץ, בעזרת שד"ל ואדריאן פייפר, למושג החמלה בהגות העכשווית, ונתבונן מחדש במילים: "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" המופיעות בפרשתנו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

אותו ביאליק שנהג לעשן בביתו בשבת והתנגד לרודנותה של ההלכה, יצא בחריפות נגד ישראלים שחיללו שבת בפרהסיה. בפרק נציץ לתפיסתו של המשורר בנוגע לשבת בציבוריות הישראלית, ונשאב ממנה השראה לדיון על דמותה של השבת בפרהסיה הישראלית בימינו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

חכמינו למדו מכמה פסוקים יפים בספר ישעיהו ששניים מיסודות השבת הם עונג וכבוד. הם הבינו את היסודות הללו כחומריים וגופניים – כאלו הקשורים באוכל, יחסי מין, מפה לבנה ובית נקי. בפרק נצלול ל-״חומרנות המופלאה״ שלא זכתה לתשומת לב מספקת, ושיכולה ליצור תחיה מחודשת של השבת הישראלית.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

״כהררים התלויין בשערה״ – כך דימו חכמינו את הלכות שמירת השבת הרבות שנבנו על ציוויים מקראיים בודדים. בפרק נעמיק ביסוד ה-"שָׁמוֹר", איסור המלאכה בשבת, נשאל האם הוא התרחב והשתלט על השבת יתר על המידה, ננסה להבין מהי בעצם מלאכה ומדוע היא אסורה בשבת, וניגע באפשרות לבנות שבת משמעותית מבלי להיצמד לכל אלפי האיסורים שנקשרו בה.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

חיים נחמן ביאליק ראה את השבת כיסוד קיומו של עם ישראל; בפרקים הקרובים נבקש להבין מדוע. נצא יחד למסע קצר בעקבות ארבעת היסודות של השבת – זכור, שמור עונג וכבוד – וניגע גם במקומה של השבת בציבוריות הישראלית בימינו. את המסע שלנו נתחיל ביסוד ה-״זכור״ דרך פסק הלכה של הרב עובדיה יוסף, ונתבונן בקטגוריה המפתיעה שהוא מציע: זוכרי שבת שאינם שומריה.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

הדיבר "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" מפורש בדרך כלל כפשוטו – כאיסור לשאת את שמו המפורש של אלוהים. אבל האם יתכן שאנחנו מפספסים את המשמעות האמיתית של הציווי הזה? בפרק ניגע באפשרויות נוספות לקריאת הדיבר השלישי, ובהן האפשרות שהתורה אוסרת עלינו להשתמש באלוהים כדי לקדם את רצונותינו ואמונותינו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

האם ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ זה אוקסימורון, או שה-״יהודית״ וה-״דמוקרטית״ יכולים לדור בכפיפה אחת? בפרק ניגע במתח ששורר בין שני היסודות הללו, ונעמיק בתנאים שבאמצעותם אפשר ליצור חיבור פורה ביניהם לפי מאמרו של פרופ' משה הלברטל: "התיתכן מדינה יהודית ודמוקרטית?"

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6

אחד מיסודות הדמוקרטיה הוא קבלת החלטות באמצעות דיונים נוקבים ופורים, אך נדיר שאלו מתרחשים במחוזותינו. חזון הדמוקרטיה הדיונית (דליברטיבית), העומד בלב הפרק, מבקש ליצור את הדיונים הללו באמצעות קבוצות של אזרחים שמקבלים הכשרה וכלים לניהול מחלוקת, וגם מנדט להמליץ על מדיניות בנושאים הכי בוערים. הגישה הזו, שיכולה לשנות את פני הדמוקרטיה, יושמה כבר במעל לשבע מאות מקרים ברחבי העולם, ועושה כעת את צעדיה הראשונים בישראל.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://spoti.fi/4fAsme6